היום התחיל כמובן עבור הילדים בשמונה בבוקר. התלמידים התעוררו לקול
ציוץ הציפורים בבקתות העץ המהודרות הנמצאות בלב היער. אלה שהתעוררו בקומה השנייה
של מיטת הקומתיים השתדלו לא ליפול על אלה שהיו בקומה הראשונה. הבנים הזדרזו לרדת
למגרש הכדורסל ולשחק כדורסל לפני שעת הכינוס ב8:45 ואילו הבנות "לקחו את
הזמן" בכל זאת – "האצילות מחייבת". אכלנו ארוחת בוקר עם פנקייקים
(ממש "סבל נוראי") אלה שקיטרו
הוסיפו לקטר ואלה שלא, היו הקטר שמשך את רכבת הפעילות הלאה. יצאנו לטרק קצר בהרים
והגענו עד לצלחות לוין ענקיות הקבועות באזור. הנוף היה עוצר נשימה. וגם הטיפוס היה
עוצר נשימה לאלה שלא רגילים ללכת יותר מעשרה צעדים....
ירדנו למטה ולאחר מכן ניגשנו לחווה ולמשתלה. הקבוצה התחלקה לשלוש
קבוצות קטנות יותר שביקרו לסירוגין במתחמים השונים. בחווה ישנן חיות בית שונות כמו
סוסים, חמורים, כבשים. אבל מי שגנבו את ההצגה אלו הן האלפקות. מתנשאות מה אבל
בעיקר יורקות. נתנו להם לאכול. גם מכף היד.
לאחר מכן הכרנו את השטח החקלאי הבנוי בצורתה של מפת ארץ ישראל וראינו
את צמחי התיבול ופירות נוספים.
קינחנו בדווש אופניים על מנת לערבל לימון נענע וקרח בבלנדר שהיה מחובר
בצורה זו או אחרת לגלגל האופניים. והכנו פיתות מבצק ואפינו אותן על הטאבון.
ירדנו
לאכול ארוחת צהרים נפרדנו לשלום ממדריכי המחנה ועלינו על האוטובוס הצהוב שהסיע
אותנו חזרה לבית הספר. משם התפזרנו למשפחות. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה