היום השני – היכרות עם בית הספר
בית ספר,
הוא בית ספר, הוא בית ספר אלא אם הוא מסתיים ב"הוליווד". כמו בשירו של
חנוך לוין "לונדון". "לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון ....אבל בלונדון
יש סרטים טובים, בלונדון יש טלוויזיה מצוינת, בלונדון אנשים יותר אדיבים" כך
שללמד או ללמוד נעשה יותר נח.
בית הספר
TIOH מבהיר
מצוין את המושג "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". הכניסה לבית הספר אינה
מעוררת רושם מיוחד ואפילו חצר המשחקים בו - לעומת המרחבים הגדולים בבית ספר צהלה -
קטנה במיוחד. אבל אז עושים צעד נוסף ונכנסים למסדרונות בית הספר שחלקם שייכים לאגף
חדש שנבנה לא מזמן וחיוך גדול עולה בפני המתבונן. העיצוב מאיר עיניים, משרה שקט. הכיתות
מתגלות מאחורי דלתות זכוכית ומצוידות בכל האביזרים הדרושים למורה אבל ההפתעה
הגדולה היא כשאתה מגלה כי הלוח הוא בעצם הקיר, הצבוע בצבע מיוחד המאפשר למורה
לרשום על הקיר עצמו ולמחוק. בזוית הפה עולה החיוך של הילד הפנימי שנזכר בהוריו
שאסרו עליו תמיד לקשקש על הקירות והנה פה מותר. הכיתות קטנות ומחולקות לאזורי ישיבה
סביב שולחנות ואזור הקרוב יותר ללוח ולידו שטיח עליו יוכלו התלמידים לשבת קרוב
למורה.
המנהלת
רייצ'ל קבלה את תלמידי בית הספר בפתח היום בשערי בית הספר בחיוך ובאדיבות ואילו
השומר היה מצויד בכל מה שרק אפשר כדי להגן על התלמידים. גם אם לא היה מצויד עדיף
לא להתעסק אתו. בחור גדול אדיב סימפטי ומקצועי.
עם ההגעה
לבית הספר כונסנו בבית הכנסת הצמוד לבית הספר. בית הכנסת מרשים הוא גבוה ביותר.
מעט אפלולי עם חלונות ויטראז' המציינים את שנים עשר השבטים והסמלים המאפיינים
אותם. חלון ענק בצורת מגן דוד ענק קבוע בחלקו האחורי מעל ליציע. ובחזיתו במה
מרשימה ועליה ארון הקודש.
תלמידי
בית הספר נכנסו אל אולם בית הכנסת. על הבמה קידם בברכה בשיר ונגינת גיטרה ארי
המורה למוסיקה, ורייצ'ל קדמה בברכה את משלחת צהלה. הכנס נפתח בשירה של תלמידי
כיתות ה' ו' בשיר "לעולם בעקבות השמש" בעברית וכן שירה של עופרה חזה
"תפילה". לאחר מכן ברכה המנהלת את אלה החוגגים את ימי ההולדת שלהם בשבוע
זה ביניהם היה לארי המורה לאמנות ואייל לביא אשר ציין לפני כולם את יום הולדתו החל
ביום למחרת. נכון להיום אפילו בלוס אנג'לס שמעו על יום ההולדת שלו.
הרגע
המרגש היה כאשר עלו חברי המשלחת וחבריהם לשירת ההמנון האמריקאי ומייד אחריו לשירת
התקווה כאשר הם פנו כאיש אחד לכיוון הדגל האמריקאי ומייד לאחר מכן לדגל הישראלי.
רגע שתמצת ברגע אחד את הקשר הייחודי בין הקהילות ובין האומה האמריקאית לישראל.
לאחר מכן
נפגשו שתי הקבוצות בנפרד ל "יומן מסע" ושתפו חוויות מיום האתמול אשר
רובן ככולן היו חיוביות. הרב ספרו כי היו עייפים מאד. אחד נרדם לאחר שהזמין את
הארוחה במסעדה, אחר בשעת משחק. חלק התעוררו באמצע הלילה מכוח ההרגל אך גם חזרו
לישון וקמו ערניים על הבוקר.
עם תום
"יומן המסע" התפנו התלמידים לאכול ארוחת עשר (כן גם באמריקה אוכלים
ארוחות עשר) ולאחר מכן התפצלו התלמידים לחבורות. פרויקט מקסים בבית הספר המשתף
תלמידים מכל שכבות הגיל לפעילות משותפת. ילדים מכיתה א' – ו' לומדים ועובדים
יחדיו. כמו בימים של לורה אינגלס מ"בית קטן בערבה"...
כל
החבורות הכינו קישוטים לסוכה, הממוקמת בחצר בית הספר בין שני בתי הכנסת הישן
והחדש.
עם גמר
הפעילות התכנסו תלמידי ד'-ו' לתפילה בבית הכנסת עם הרַבָּה וארי המורה למוסיקה, ושלבו דברי תורה
ושירה. המונח אותו למדו התלמידים היה "עמידה" בתפילה ומשמעותה. לשם כך
הציגה תלמידה את עבודתה, ואף שאלה שאלות מנחות את התלמידים. היא ענתה על שאלתה בתום
התשובות. בהגיע הרגע הוצא ספר התורה
מהארון. הוא עבר בין התלמידים הנרגשים ואחד התלמידים הגיש את עבודתו שסכמה את
הפרשה האחרונה בספר התורה "וזאת הברכה". הוא ציין את פתיחתו האוניברסאלית
של ספר בראשית וסיומו המצמצם המתרכז בעם היהודי, כאשר המילה המסיימת את הפרשה ואת
ספר דברים היא "ישראל". ספר התורה הוחזר ברב כבוד לארון. התלמידים סיימו
בשירה וחזרו לכיתותיהם.
לאחר מכן
חולקו חברי המשלחת וחבריהם לקבוצות וקבלו טעימה משיעורים שונים המתנהלים בבית
הספר. האחד היה שיעורו המופתי של לארי המורה לאמנות. לארי למד את התלמידים טכניקה פשוטה ליצירת
דמויות קומיקס והראה לתלמידים כי כל אחד יכול לצייר.
התלמידים
גם הכינו שקיות לאיסוף פירות בשיעור חקלאות. "חג האסיף" הוא הזדמנות
לקהילה לאסוף פרות מתוצרת של חברים שם בה המגדלים עצים בביתם ולחלק את הפרות
לנזקקים.
תחנה נוספת
הייתה המטבח שם הכינו התלמידים מגשים של רצועות עוף בטריאקי עם אורז וירקות
בהדרכתה של מליסה. האוכל מוגש לאחר מכן לחולי
איידס.
לאחר מכן
יצאו התלמידים לאכול ארוחת צהרים בפארק ראניון שיחקו משחקי כדור. התוכנית לטייל
בפארק התבטלה עקב החום הכבד. וזה המקום לציין כי לוס אנג'לס סובלת כבר כשנה מבצורת
וכמעט לא ירד כאן גשם השנה. נשמע מוכר...
את היום
בבית הספר חתמו התלמידים בתליית הקישוטים בסוכה וכן הפעלה קצרה של המורה לתיאטרון
אמיר.
עם תום
היום התפזרו התלמידים לבית מארחיהם.
מחר יצאו
התלמידים לרחוב הראשון בלוס אנג'לס OLVERA STREET (זה מימי המערב הפרוע).
מחשבותיהם ללא ספק ינדדו לעבר משחק ה NBA בו הם צפויים לצפות מחר בתום יום הלימודים.
עד כאן
להיום... המשך יבוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה